השאלה שהניעה את המחקר היתה לבדוק אם ניתן לבדוק ריכוז סוכר בדם באמצעים אופטיים – בדומה לבדיקה של ריכוז חמצן המתבצעת באוקסימטר – כתחליף לבדיקה החודרנית המתבצעת ע"י הגלוקומטר. מכיוון שלא יכולנו לעשות את המחקר על דם, המחקר התמקד במדידת ריכוזי סוכר במים באמצעים אופטיים.
המחקר התחיל מתוך מטרה לאכן את מיקומו המרחבי של מקור קול בעזרת מיקרופונים פזורים במרחב. הגענו לנושא זה מתוך עניין במוזיקה וצלילים הן שלי (אני מוזיקאי) והן של התלמידות (האחת מנגנת בפסנתר והשניה הכירה מערכות רפואיות מבוססות אולטרה-סאונד.) התחלנו בניסויים מקדימים בהם בחנו את אפקט דופלר ע"י מדידת שינוי תדר הצליל שמופק מרמקול בתנועה ונקלט במיקרופון נייח. לאחר מס' ימי ניסוי וניתוח הנתונים הגענו למסקנה שאנחנו מעדיפים מערכת פשוטה יותר ועברנו לאיכון מיקומו של מקור צליל נייח. הגענו למסקנה שלצורך איכון מקור הקול יש צורך למדוד מרחק באמצעות מהירות הקול ותחילה ביצענו ניסוי שתכליתו
מדידת מהירות הקול. ניסוי זה יתואר בסעיף הבא
אחד החומרים המשמשים כיום לצורכי מיגון הם חומרים קראמיים וזאת בזכות קושיות גבוהה וחוזק לחיצה יוצא דופן. הבנת תכונות החומר טוב יותר תאפשר יצירת שיטה למדידה ויצירת וסימולציות, ובכך ניתן יהיה לשפר את המיגון ולהציל חיי אדם. השיטות המשמשות למדידת תכונות מתיחה דינמיות (מכיוון שדרוש תיעוד מאמץ במהירויות גבוהות ותחת כוחות בכיוונים שונים) של חומרים קראמיים מורכבות, יקרות ומסורבלות.
המחקר עוסק בהאצה אלקטרומגנטית, תחום שצובר חשיבות רבה במערכות הנדסיות מודרניות כמו תחבורה, רפואה ומערכות חשמל. מטרת הפרויקט, עליו עבד התלמיד במשך שנתיים, היא להבין את העקרונות הפיזיקליים של האצת גופים ושליטה בתנועתם באמצעות שדה מגנטי. לשם כך נבנתה פלטפורמה ניסויית מינימליסטית בקנה מידה שולחני: מסלול אליפטי סגור שבו נע כדור ברזל דרך סילוניות המאיצות את מהירותו באמצעות פעימות אלקטרומגנטיות. המערכת תוכננה לפעול ללא חיישנים פעילים כדי למזער אי-דיוקים והפרעות. העבודה כוללת ניסויים תיאורטיים ומעשיים שנועדו לבדוק היבטים שונים של פעולת המאיץ, להתמודד עם אתגרים הנדסיים מציאותיים (כמו רכיבים לא אידאליים, איזון כוחות והפחתת איבודים) ולהתאים את התיאוריה למציאות.
תנועת המטוס עניינה אותנו מאוד ולאחר בדיקה של איזה נושאים במטוס אנו יכולים לחקור החלטנו להתמקד בשאלה כיצד ניתן לבנות מטוס שיטוס בצורה היעילה ביותר. ולכן החלטנו לחקור את הכנפיים של המטוס , ובסוף המחקר נוכל לדעת מהי הכנף האידיאלית שאיתה הטיסה תהיה יעילה ביותר וכך תהיה חסכונית כלומר שתבזבז כמה שפחות דלק ואנרגיה.
