מנחה: ערן תבור.
המחקר התחיל מתוך מטרה לאכן את מיקומו המרחבי של מקור קול בעזרת מיקרופונים פזורים במרחב. הגענו לנושא זה מתוך עניין במוזיקה וצלילים הן שלי (אני מוזיקאי) והן של התלמידות (האחת מנגנת בפסנתר והשניה הכירה מערכות רפואיות מבוססות אולטרה-סאונד.) התחלנו בניסויים מקדימים בהם בחנו את אפקט דופלר ע"י מדידת שינוי תדר הצליל שמופק מרמקול בתנועה ונקלט במיקרופון נייח. לאחר מס' ימי ניסוי וניתוח הנתונים הגענו למסקנה שאנחנו מעדיפים מערכת פשוטה יותר ועברנו לאיכון מיקומו של מקור צליל נייח. הגענו למסקנה שלצורך איכון מקור הקול יש צורך למדוד מרחק באמצעות מהירות הקול ותחילה ביצענו ניסוי שתכליתו
מדידת מהירות הקול. ניסוי זה יתואר בסעיף הבא
מנחה: אלון שפירו.
מבוא: מהירות הקול תלויה בגורמים שונים, כשאחד הבולטים בהם היא טמפרטורת התווך. הפרשי טמפרטורה קטנים יחסית, גורמים לשינויים משמעותיים במהירות הקול. לדוגמא: ב-13 מעלות צלזיוס המהירות היא כ-340 מטר לשניה, ובטמפרטורה של של 31 מעלות צלזיוס המהירות היא של כ-350 מטר לשניה. עבודה זו מנסה לחקור לעומק את הקשר שבין הטמפרטורה למהירות הקול.
מנחה: נירית מרזל.
התחלנו בנושא של השפעת גלי קול על מים (brusspup, 2013)
משם התחלנו להתעניין בנושא הסנכרון והתחלנו לחפש נושא מורכב תוך זמן קצר נתקלנו במטוטלת כאוטית.
המטוטלת הכאוטית נראתה מעניינת מאוד, וקשורה בצורה עקיפה, לנושא הסנכרון לכן התחלנו לקרוא מאמרים ולראות סרטונים לגבי המטוטלת. העובדה שהמערכת בלתי ניתנת לחיזוי סקרנה אותנו מאוד.
מנחה: ח'מיס עמאד.
הנושא אותו בחרנו לחקור בעבודתנו הוא תצורת הרכב ה"אולטימטיבית" בהתחשבות בכוח הגרר. הנושא נבחר מכמה סיבות, הראשונה והעיקרית היא הסקרנות הטבעית שלנו והקרבה שלנו לעולם הרכב הנובעת היותנו בני נוער אשר הוציאו זה עתה רישיון נהיגה.
סיבה נוספת ומשמעותית היא ששמנו לב שאין לנו די אינפורמציה בנושא ועם הזמן הסתבר לנו שלא נעשו הרבה מחקרים בנושא זה – מה שעושה את המחקר שלנו למעניין.
מנחה: עביר חלבי.
תנועת המטוס עניינה אותנו מאוד ולאחר בדיקה של איזה נושאים במטוס אנו יכולים לחקור החלטנו להתמקד בשאלה כיצד ניתן לבנות מטוס שיטוס בצורה היעילה ביותר. ולכן החלטנו לחקור את הכנפיים של המטוס , ובסוף המחקר נוכל לדעת מהי הכנף האידיאלית שאיתה הטיסה תהיה יעילה ביותר וכך תהיה חסכונית כלומר שתבזבז כמה שפחות דלק ואנרגיה.
