בעבודה ניסינו לענות על השאלה כיצד ניתן לפוצץ כוס באמצעות גלי קול (פיצוץ אקוסטי). במוקד התשובה לשאלה זו עומדת תופעת הרזוננס, או בעברית – התהודה. בעבודה כתבנו סימולציות שמדמות תהודה במיתר ובטבעת, ביצענו ניסויים למציאת קשר בין מתיחות המיתר למהירות התפשטות ההפרעה בו (כך יתאפשר לנו להסיק מסקנות לגבי אופן התפשטות הפרעה בכוס) ובחנו את התנהגותו של גוף בתדירויות הקרובות לתדירות התהודה ואת מידת דעיכת ההפרעה בהן. על סמך התוצאות יצרנו מודל לפיצוץ אקוסטי של כוס, ולבסוף ניסינו לפוצץ כוס.

תוצאות ומסקנות:

הפעלת הרמקול בתדירות העצמית של הכוס גרמה לה לרעוד, אך לא הצלחנו להביא לפיצוץ שלה. הסיבה לכך היא שבכוס יש חיכוך רב, מה שגורם לאיבוד של אנרגיה – והאמפליטודה המקסימלית המתקבלת בהפרעה אינה גדולה מספיק כדי להתגבר על חוזק הזכוכית. הספקטרום הקולי שהתקבל במדידת הכוס שבחרנו תאם כמעט במדויק את המודל שבנינו.