מעברי פאזה בקרומי סבון

קרומי סבון נוטים להסתדר בצורה כזאת שאנרגית פני השטח של הקרום מינימלית. קרומי סבון יכולים "לפתור" באופן פיזי בעיות מתמטיות הכרוכות במינימיזציה.

דוגמאות:

·         בעיה של דידו: מצא צורה בעלת שטח מקסימלי עבור אורך היקף נתון ("הבעיה האיזופרימטרית").

·         בעית שטיינר: נתונות 3 נקודות A,B,C במישור. איך למצוא נקודה רביעית P כך שסכום המרחקים מ-P לשאר הנקודות יהיה קטן ביותר.

·         בעיית הברכיסטוכרון: בהינתן נקודות a ו-b, כאשר a איננה מתחת ל-b, יש למצוא את צורתו של התיל שחרוז המחליק לארכו יגיע מ-a ל-b בזמן הקצר ביותר, כאשר תנועת החרוז מושפעת מכח כבידה קבוע בלבד.

בפתרונות לבעיות מינימיזציה בהרבה מקרים נוצרות נקודות מינימום ומקסימום. מבחינה פיזיקלית נקודות אלה מתאימות למצבי שווי משקל. מעבר מנקודת שיווי משקל אחת לשניה נקרא מעבר פאזה.

תופעות של מעבר פאזה קיימות גם בקרומי סבון, כאשר הצורה של קרום משתנה בצורה פתאומית.

מטרות העבודה

להבין את מנגנון מעברי הפאזה בקרומי סבון ולבחון דמיון שלהם למעברי פאזה במערכות אחרות.

שאלות מחקר

1.      מה הקשר בין צורת הסידור של משטח קרום הסבון לבין אנרגית פני השטח של הקרום?

2.      למה הקרום במכשיר "בוחר" להסתדר דווקא בצורות סידור מסויימות?

3.      מה מאפיין את מעברי הפאזה במכשיר כולל נקודת המעבר (נקודה קריטית)?

4.      כיצד ניתן לתאר את מעבר הפאזה באמצעות מודל מתימטי?

5.       האם קיימת אנלוגיה בין התנהגות של קרומי סבון לשינויים במגנטיזציה של מתכות? בשתי התופעות המערכת מחפשת מצב בעל אנרגיה מינימלית בתנאים נתונים. השאלה היא כמה התופעות דומות.    

ינואר 2030
יום ראשון יום שני יום שלישי יום רביעי יום חמישי יום שישי שבת
30 בדצמבר 2029 31 בדצמבר 2029 1 בינואר 2030 2 בינואר 2030 3 בינואר 2030 4 בינואר 2030 5 בינואר 2030
6 בינואר 2030 7 בינואר 2030 8 בינואר 2030 9 בינואר 2030 10 בינואר 2030 11 בינואר 2030 12 בינואר 2030
13 בינואר 2030 14 בינואר 2030 15 בינואר 2030 16 בינואר 2030 17 בינואר 2030 18 בינואר 2030 19 בינואר 2030
20 בינואר 2030 21 בינואר 2030 22 בינואר 2030 23 בינואר 2030 24 בינואר 2030 25 בינואר 2030 26 בינואר 2030
27 בינואר 2030 28 בינואר 2030 29 בינואר 2030 30 בינואר 2030 31 בינואר 2030 1 בפברואר 2030 2 בפברואר 2030