השוקו מכיל חומר הנקרא אוקסלט. חומר זה נקשר ליוני סידן. מכאן אנו משערים שככל שריכוז השוקו בחלב גבוה יותר, יותר יוני סידן שבחלב נקשרים לאוקסלט שבקקאו ולכן אינם זמינים לתהליך והקרישה איטית יותר. כתוצאה מכך פחות חלבון מתפרק פחות על ידי האנזים רנין. המחקר בודק השערה זו.

קישור למצגת: השפעת ריכוז השוקו על קרישת חלבוני חלב >>>