מנחה: ערן תבור.
המחקר התחיל מתוך מטרה לאכן את מיקומו המרחבי של מקור קול בעזרת מיקרופונים פזורים במרחב. הגענו לנושא זה מתוך עניין במוזיקה וצלילים הן שלי (אני מוזיקאי) והן של התלמידות (האחת מנגנת בפסנתר והשניה הכירה מערכות רפואיות מבוססות אולטרה-סאונד.) התחלנו בניסויים מקדימים בהם בחנו את אפקט דופלר ע"י מדידת שינוי תדר הצליל שמופק מרמקול בתנועה ונקלט במיקרופון נייח. לאחר מס' ימי ניסוי וניתוח הנתונים הגענו למסקנה שאנחנו מעדיפים מערכת פשוטה יותר ועברנו לאיכון מיקומו של מקור צליל נייח. הגענו למסקנה שלצורך איכון מקור הקול יש צורך למדוד מרחק באמצעות מהירות הקול ותחילה ביצענו ניסוי שתכליתו
מדידת מהירות הקול. ניסוי זה יתואר בסעיף הבא
מנחה: אלון שפירו.
מבוא: מהירות הקול תלויה בגורמים שונים, כשאחד הבולטים בהם היא טמפרטורת התווך. הפרשי טמפרטורה קטנים יחסית, גורמים לשינויים משמעותיים במהירות הקול. לדוגמא: ב-13 מעלות צלזיוס המהירות היא כ-340 מטר לשניה, ובטמפרטורה של של 31 מעלות צלזיוס המהירות היא של כ-350 מטר לשניה. עבודה זו מנסה לחקור לעומק את הקשר שבין הטמפרטורה למהירות הקול.
מנחה: שי חרזי.
המחקר עוסק בתחום האקוסטיקה והמיקרופונים, מתוך עניין בפיזיקה שעומדת מאחורי פעולתם והתנהגותם השונה. החוקרים בחרו להתמקד במיקרופון דינמי, אשר ממיר גלים אקוסטיים לאותות חשמליים באמצעות תנועה של סליל בתוך שדה מגנטי. תנועת הממברנה של המיקרופון מתוארת פיזיקלית כ"מתנד מאולץ מרוסן" – גלי הקול מפעילים כוח חיצוני, בעוד חיכוך מרסן את התנועה. לכל מערכת כזו יש תדירות עצמית ומקדם ריסון, המשפיעים על תגובת המיקרופון לתדרים שונים.
מנחה: גנאדי אקסלרוד.
בעבודה ניסינו לענות על השאלה כיצד ניתן לפוצץ כוס באמצעות גלי קול (פיצוץ אקוסטי). במוקד התשובה לשאלה זו עומדת תופעת הרזוננס, או בעברית – התהודה.
מנחה: ליאור קרן.
עבודת החקר עסקה בחקר צינור רובן. צינור רובן הוא צינור מתכתי הסגור מצידו האחד ע"י דופן קשיחה, ומצדו השני ע"י ממברנה גמישה שתפקידה למנוע יציאת גז מהצינור. הצינור מוזן בגז דליק, ולכל אורכו יש חורים במרווחים אחידים המאפשרים יציאת גז שבוער בלהבות אחידות. כאשר מעמידים מול הצד עם הממברנה הגמישה רמקול, ניתן ליצור גלי קול הנעים לאורך הצינור.
