מנחה: לילך איילי.
השאלה שהניעה את המחקר היתה לבדוק אם ניתן לבדוק ריכוז סוכר בדם באמצעים אופטיים – בדומה לבדיקה של ריכוז חמצן המתבצעת באוקסימטר – כתחליף לבדיקה החודרנית המתבצעת ע"י הגלוקומטר. מכיוון שלא יכולנו לעשות את המחקר על דם, המחקר התמקד במדידת ריכוזי סוכר במים באמצעים אופטיים.
מנחה: אלון שפירו.
מבוא: מהירות הקול תלויה בגורמים שונים, כשאחד הבולטים בהם היא טמפרטורת התווך. הפרשי טמפרטורה קטנים יחסית, גורמים לשינויים משמעותיים במהירות הקול. לדוגמא: ב-13 מעלות צלזיוס המהירות היא כ-340 מטר לשניה, ובטמפרטורה של של 31 מעלות צלזיוס המהירות היא של כ-350 מטר לשניה. עבודה זו מנסה לחקור לעומק את הקשר שבין הטמפרטורה למהירות הקול.
מנחה: שי חרזי.
המחקר עוסק בתחום האקוסטיקה והמיקרופונים, מתוך עניין בפיזיקה שעומדת מאחורי פעולתם והתנהגותם השונה. החוקרים בחרו להתמקד במיקרופון דינמי, אשר ממיר גלים אקוסטיים לאותות חשמליים באמצעות תנועה של סליל בתוך שדה מגנטי. תנועת הממברנה של המיקרופון מתוארת פיזיקלית כ"מתנד מאולץ מרוסן" – גלי הקול מפעילים כוח חיצוני, בעוד חיכוך מרסן את התנועה. לכל מערכת כזו יש תדירות עצמית ומקדם ריסון, המשפיעים על תגובת המיקרופון לתדרים שונים.
מנחה: ארז גרייצר.
מנוע בעירה פנימית הוא מכונה הממירה אנרגיה כימית לאנרגיה קינטית באמצעות בוכנה הנעה בתוך צילינדר ומבצעת ארבעה שלבים: הזרקה, דחיסה, בעירה ופליטה. השלב שבו מתבצעת ההמרה לאנרגיה קינטית הוא שלב הבעירה, בו נוצר פיצוץ הדוחף את הבוכנה. מנוע וונקל שונה ממנוע סטנדרטי במספר היבטים: הבוכנה שלו מעוצבת כ"משולש רולו" (ולא כגליל עגול), כוח הפיצוץ מומר ישירות לתנועה סיבובית ללא צורך בשלב תיווך להמרת תנועה קווית, וכל ארבעת שלבי המנוע מתרחשים בו-זמנית ולא לסירוגין.
מנחה: אלון שפירו.
: המחקר עוסק במנוע קיטור, שהוא מנוע בעירה חיצונית בוכנאי המופעל על ידי לחץ קיטור. התלמידות בחרו בנושא זה משום שמנוע הקיטור נחשב לאחת ההמצאות המשמעותיות ביותר ששינו את פני העולם והוציאו לדרך את המהפכה התעשייתית. נושא זה משלב מדע, היסטוריה והשפעה חברתית ניכרת. העבודה סוקרת מנקודת מבט מדעית-הנדסית כיצד אנרגיית חום מומרת לאנרגיה מכנית באמצעות לחץ אדים, תוך הסתמכות על חוקי הגזים.